מחלת החניכיים היא מחלה זיהומית הנובעת מפעילות חיידקים פתוגניים המפרישים רעלנים הגורמים להרס הרקמות סביב השן ולנסיגה של העצם התומכת ובשלב מתקדם יותר לניידות השן ולאובדנה המוחלט
מהי מחלת חניכיים?
מחלת החניכיים היא מחלה זיהומית הנובעת מפעילות חיידקים פתוגניים המפרישים רעלנים הגורמים להרס הרקמות סביב השן ולנסיגה של העצם התומכת ובשלב מתקדם יותר לניידות השן ולאובדנה המוחלט. 400-200 זנים של חיידקים נתגלו כשותפים, בהרכבים שונים, בגרימת המחלה. על השכיחים ביותר נמנים אקטינובצילוס אקטינומיצטמקומיטנס, פורפירומונס ג'ינגיבליס, טרפונמה דנטיקולה, פוזובקטריום פוזיפורמיס ועוד. חיידקים ששמותיהם נוראים כל כך – צפוי שיגרמו לנזק. כשחיידקים אלה מצטברים בצוואר השן ומפרישים רעלנים, הם גורמים הרס לרקמת החניכיים שתומכת בשן. החניכיים נפרדות מהשן ונוצר כיס. הכיס מהווה משכן אידיאלי לחיידקים אנאירוביים החיים בתנאים של חוסר חמצן וככל שהכיס עמוק יותר קשה לחולה לנקות את האזור והמחלה מעמיקה עד לאובדן מוחלט של השן והעצם האלבאולרית.
אדם שאיבד את שיניו בגלל דלקת חניכיים איבד גם את רכס העצם, שכן מחלת החניכיים הרסנית לשיניים ולרקמות שתומכות בהן. מסיבה זו, התקנת תותבות תהווה בעיה שכן רכס העצם הוא שמשמש מקום אחיזה ותמיכה לתותבת.
סוגי מחלות חניכיים
הסוגים השונים של דלקת החניכיים הם למעשה שלבים שונים של המחלה. חניכיים בריאות הן ורודות ובמבט קרוב ניתן לראות גרגור שדומה קליפת תפוז על פניהם. לחניכיים בריאות אין ברק. בשלב ראשון של המחלה מופיע דימום בשעת צחצוח ובמקומות מסוימים יש נפיחות קלה ורגישות עד כאב בזמן מגע. החניכיים מאבדות את הגוון הורוד לטובת גוון אדום עד סגול ומופיע ברק עקב ההתנפחות ואובדן גרגור קליפת התפוז. תעלת החניכיים הצווארית מעמיקה לכמילימטר וחצי, על כל זה נוסף גם ריח פה רע שנגרם בעיקר בגלל חיידקים אנאירובים חיידקים אלה מפרקים גזים סולפוריים נדיפים ותוצרם הוא הריח הרע. בשלב זה של המחלה עדיין אין מעורבות של העצם ולא של הליגמנט וניתן לפתור את הבעיה בקלות יחסית אם רק שומעים להוראות הניקוי של רופא השיניים (צחצוח ושימוש יומיומי בחוט דנטלי) ומקפיים על ניקוי אצל השיננית. הזנחה של מצב זה תוביל בהכרח לסיבוך המחלה ולאובדן ולהרס של עצם ושל ליגמנט. בשלב זה של המחלה יש להתייצב בהקדם אצל רופא לאבחון וטיפול. מחלת חניכיים המערבת את כל הרקמות התומכות עשויה לדהור קדימה עקב גורמים משניים, מכניים ואחרים המזרזים את האובדן. ניידות מרחיבה את המכתשית ומערערת את היחסים הבין ליסתיים והתוך קשתיים דבר שעשוי להחיש את הקץ. הטיפול בשלב זה מורכב יותר וכולל הקצעת שורשים, השתלת עצם, ניתוח לביטול כיסים ועוד כהנה וכהנה. הפרוגנוזה של מחלת חניכיים מתקדמת היא בינונית עד גרועה גם היא מטופלת ולכן הרצוי הוא לא להגיע למצבים מתקדמים של המחלה.
ניתוח חניכיים
ניתוח חניכיים הוא שם כוללני למגוון נרחב של טיפולים תומכי חניכיים. רובד חיידקים נוטה להצטבר קודם כל על משטחים מחוספסים, אי לכך עלינו להחליק את המשטחים הפוטנציאלים על ידי הקצעתם ולסלק אבנית באמצעות מכשור אולטרסוני או ידני. לפעמים ניתן להחזיר את אובדן העצם על ידי השתלת עצם סינתטית או עצמונית, תוך שימוש בממברנות להשגת גדילת עצם מודרכת. אמצעי נוסף העומד לרשותנו הוא קיבוע השיניים על ידי איחויין זו לזו על ידי אמצעי פרוטטי. הקיבוע עוזר בהפחתת הנזק המשני שנגרם בגלל ניידות השן ועוזר לשיפור תיפקודן של השיניים בעצם היציבות המחודשת.
טיפולים כימיים למיניהם הכוללים משחות על בסיס חומרים בקטרצידיים כגון כלורהקסידין גלוקונאט או שטיפות על בסיס חומר זה מצויים בשימוש נרחב ומשפרים את המצב. אך רק שילוב של כל האמצעים העומדים לרשותנו מסוגל להתגבר על מחלה זו.
במקרים של כיסים קטנים ומקומיים או באם לא ניתן לבצע ניתוח חניכיים כמו במקרה של נטייה לדמם עקב מחלה סיסטמית או תורשתית ניתן להשתמש בפריוצ'יפ. הפריוצ'יפ הנו שבב קטן, המתאים לממדי הכיס בחניכיים ומכיל שני מיליגרם וחצי של כלורהקסידין גלוקונאט. לאחר ניקוי האבן מוחדר הפריוצ'יפ לכיס, החומר הפעיל משתחרר במשך שבוע לערך, הורג את החיידקים ומתכלה מעצמו.
לסיכום, מחלת החניכיים היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי חיידקים. הטיפול במחלה מורכב ותלוי בעוצמת המחלה ובמשך קיומה.
הצלחת כל טיפול תלויה מאוד בשיתוף פעולה מצד החולה ובמידת נכונותו לנקות כדבעי את השיניים והחניכיים בעזרת מכשור וחומרים שיותאמו לו על ידי הרופא. יש להקפיד על ניקיון של כל משטחי השן, בעיקר את המרווחים שבין השיניים. יש להקפיד על ניקוי התעלה המצויה מסביב לצוואר השן. יש להשתמש בחוט דנטלי או במברשת אינטרדנטלית לניקוי בין השיניים ובמברשת שיניים מותאמת למצב החניכיים, לניקוי שאר משטחי השן. ככלל, כל הטיפולים הכימיים, השטיפות, הג'לים וכד' מתבצעים רק לאחר ניקוי מכני יסודי המשאיר את השן חשופה ומקל על החומרים לפעול.
בנוסף לטיפול הביתי יש לבקר במרפאה, על פי פרוטוקול שיותאם לכל מקרה, בקפדנות ובעקביות. יש לזכור כי את מחלת החניכיים על נזקיה ניתן לעצור אך קשה להחזיר את המצב לאחור וקל להידרדר למצב חולה מחדש. הטיפול מחייב קשר המשכי עם הצוות המטפל והקפדה לאורך זמן על הוראות היגיינה.
מאת: ד"ר דורון פדהצור
קישורים:
